عر
EN
En

"כל זכות מזכויות האדם, באשר הוא אדם, שמורה לו גם כאשר נתון הוא במעצר או במאסר" (מתוך פסק הדין בבג"ץ 337/84)


ב-1984 התקיימו בחירות לכנסת ה-11. לפי החוק, בוחר או בוחרת היו יכולים להצביע בקלפי שבה  מופיע שמם, על פי רוב במקום מגוריהם הקבוע. אסירים ועצירים יכלו, אפוא, לממש את זכותם לבחור – זכות יסוד במדינה דמוקרטית – רק אם קיבלו חופשה ביום הבחירות. עו"ד ליאורית דניאל מהאגודה הגישה עתירה לבג"ץ נגד שר הפנים, כדי שיורה לקבוע הסדרים שיאפשרו לאסירים ולעצירים לבחור גם אם ביום הבחירות לא יהיו בחופשה מהכלא או מבית המעצר. בית המשפט דחה את העתירה מהטעם שהסדרים כאלה חייבים להיקבע באמצעות חקיקה, והדגיש כי ראוי לדאוג להסדרים שיאפשרו לעצירים ולאסירים לממש את זכותם. האגודה יזמה אפוא שינוי בחוק, והוא התקבל בכנסת בשנת 1986. 


בעשורים הבאים המשיכה האגודה לפעול מתוך התפיסה שזכויות האדם אינן נעצרות בשערי הכלא, ושגם לאדם שעבר על החוק שמורות זכויות בסיסיות שאין לפגוע בהן. בין היתר, עתירותינו עיגנו את זכותם של אסירים ועצורים להיפגש עם עורך דין; בעקבות עתירותינו חויב שירות בתי הסוהר לספק מיטה לכל אסיר ולהפחית משמעותית את הצפיפות בבתי הסוהר והמעצר.

זכות ההצבעה – גם מאחורי הסורגים

זכות ההצבעה – גם מאחורי הסורגים

לפעמים הפסד בבית המשפט הוא דווקא צעד בכיוון הנכון. המאבק על זכות ההצבעה לאסירים.

אילוסטרציה: בחירות לכנסת ה-11, 1984. צילום: HERMAN CHANANIA, לשכת העיתונות הממשלתית

עוד בעשור זה: